עצמאי!
    האם אתה ערוך לדוח השנתי?
    לחץ כאן וקבל סיוע מקצועי!
דף הבית >> דיני עבודה
דיני עבודה          
 
 
         
         
         
       


דמי מחלה
 
  הבראה   חופשות
         
         
 
תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976 
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ג) 4(ד) ו13-(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו 1976 -, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הודעה למעביד
עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה; ההודעה תימסר על-ידי העובד או מטעמו, ובלבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות תקנה זו.
2. תעודת מחלה
(א) עובד הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה, ימציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצוינים הפרטים כדלקמן:
(1) שם החולה ומספר זהותו;
(2) אבחון המחלה;
(3) התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה; ואם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא היה מסוגל לעבודה;
(4) שם הרופא ומענו;
(5) תאריך הוצאת התעודה.
(ב) עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולים או המאושרת מטעמה, שבה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת-משנה (א).
(ג) התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה לפי תקנת-משנה (ב), הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעביד ולהיבדק.
3. מועד תשלום דמי מחלה
(א) המעביד ישלם לעובדו דמי מחלה במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור.
(ב) לא הוגשה תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד האמור, ישולמו דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.
4. הפסקות בעבודה המזכות בדמי מחלה
הפסקות בעבודה כאמור להלן יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה:
(1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם;
(2) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז 1967-;
(3) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(4) חופשת לידה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954-.
5. תחילה
תחילתן של תקנות אלה מיום ז' בתשרי תשל"ז (1 באוקטובר 1976).
 
לחזרה למעלה     חופשות
 
דמי הבראה
 
על כל מעסיק במשק לשלם אחת לשנה לכל עובדיו קצובת הבראה. מס' ימי ההבראה משתנה משנה לשנה בהתאם לוותק העובד ומחיר ין ההבראה משתנה בהתאם למדד החודשי.
הזכות לקבלת דמי הבראה היא רק לעובד שהשלים שנת עבודה אחת לפחות אצל אותו מעביד כשעבור משרה חלקית זכאי העובד לקצובה חלקית לפי שיעור המשרה.
ניתן לתבוע מהמעביד קצובת הבראה שבע שנים לאחור,אך אם העובד עוזב את מקום העבודה הוא יכול לתבוע רק עבור שתי השנים האחרונות.
מצ"ב פירוט הזכאות להבראה לפי שנים:
ותק/ענף
כללי
מתכת
בניין
חקלאות-
עובד קבוע
חקלאות-
עובד חודשי
עץ
שנה ראשונה
5
5
7
7
11
5
שנה שניה
6
6
7
7
13
6
שנה שלישית 
6
6
7
7
13
6
שנה רביעית
7
7
7
7
13
7
שנה חמישית
7
7
7
7
15
7
שנה שישית
7
7
8
7
16
7
שנה שביעית
7
7
8
7
16
7
שנה שמינית
7
7
9
8
16
7
שנה תשיעית
7
8
9
9
16
7
שנה עשירית
7
8
10
10
16
7
שנה אחת עשרה
8
9
10
10
16
9
שנה שתים עשרה
8
10
10
10
16
9
שנה שלוש עשרה
8
10
10
10
16
9
שנה ארבע עשרה
8
10
10
10
16
9
שנה חמש עשרה
8
10
10
10
16
9
 
*המחיר ליום הבראה החל מ  7/2014הינו 378 ש"ח במגזר הפרטי ו-425 ש"ח במגזר הציבורי.
 לחזרה למעלה
 
חוק חופשה שנתית, תשי"א 1951 - 1
 
פרק ראשון: מבוא

1. פירושים (תיקון: תשס"ה2)

בחוק זה -
"החופשה" פירושו - חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;
"מפקח עבודה" פירושו - מפקח, כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
"עובד בשכר" פירושו - עובד שגמול-עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;
"קרן-חופשה" פירושה - קרן-חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי סעיף 18;
"שנת-עבודה" פירושו - פרק זמן של שנים-עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.

פרק שני : החופשה

2. הזכות לחופשה
כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.

3. אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)
(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:

(1) בעד כל אחת מ4- השנים הראשונות - 14 יום;
(2) בעד השנה החמישית - 16 יום;
(3) בעד השנה השישית - 18 יום;
(4) בעד השנה השביעית - 19 יום;
(5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 24 יום.

אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה. בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה.

(ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת-העבודה, והעובד עבד באותה שנה -

(1) לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) פחות מ200- ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין.

(ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת-העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק-שנה -
(1) לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) פחות מ240- ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין.
להמשך בנושא חופשות לחץ כאן
לחזרה למעלה
דף הבית  איריס מרום יעוץ לפני פתיחת עסק  פתיחת עסק ברשויות דוחות הצהרת הון החזרי מס הנהלת חשבונות שוטפת דיני עבודה צרו קשר

איריס מרום יועצת מס מוסמכת סתוונית 1,יבנה מיקוד 81513 טלפון-089421402,טלפקס-089420554 מייל-iris@maromtax.com


לייבסיטי - בניית אתרים