|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ג) 4(ד) ו13-(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו 1976 -, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הודעה למעביד
עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה; ההודעה תימסר על-ידי העובד או מטעמו, ובלבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות תקנה זו.
2. תעודת מחלה
(א) עובד הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה, ימציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצוינים הפרטים כדלקמן:
(1) שם החולה ומספר זהותו;
(2) אבחון המחלה;
(3) התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה; ואם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא היה מסוגל לעבודה;
(4) שם הרופא ומענו;
(5) תאריך הוצאת התעודה.
(ב) עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולים או המאושרת מטעמה, שבה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת-משנה (א).
(ג) התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה לפי תקנת-משנה (ב), הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעביד ולהיבדק.
3. מועד תשלום דמי מחלה
(א) המעביד ישלם לעובדו דמי מחלה במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור.
(ב) לא הוגשה תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד האמור, ישולמו דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.
4. הפסקות בעבודה המזכות בדמי מחלה
הפסקות בעבודה כאמור להלן יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה:
(1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם;
(2) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז 1967-;
(3) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(4) חופשת לידה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954-.
5. תחילה
תחילתן של תקנות אלה מיום ז' בתשרי תשל"ז (1 באוקטובר 1976).
|
