חוק דמי הבראה נחקק למעשה כדי לתת לעובד אפשרות כלכלית לצאת לחופשה בימי הקיץ.

ברבות השנים נעלמה החופשה ונשארה רק קצובת ההבראה.

ככלל זכאי העובד לדמי הבראה אם השלים שנת עבודה ראשונה וזאת ללא קשר ליציאתו לחופשה או לא.

מועד תשלום דמי ההבראה הינו בחודשי הקיץ, בדרך כלל בחודש יולי או אוגוסט, אלא אם במקום העבודה יש נוהג שונה.

ישנם מקומות עבודה בהם נהוג לשלם את ההבראה מידי חודש כשהסכום השנתי מחולק ל-12 ונרשם בסעיף נפרד בתלוש.

בהקשר לאותו עניין ישנם מקומות עבודה בהם מקום העבודה מממן לעובדים נופש במקום לשלם להם דמי הבראה, זאת בתנאי שהמעביד הודיע זאת מראש והעובדים הסכימו לכך מפורשות.

הזכאות לדמי הבאה נקבעת בהתאם לוותק העובד בעבודה ולפי תעריף קבוע המתפרסם כל שנה:

 

לאחר שנה ראשונה-5 ימים

לאחר שנה שניה ושלישית-6 ימים

לאחר שנה 4-10-7 ימים

לאחר שנה 11-15 – 8 ימים

לאחר שנה 16-19 - 9 ימים

לאחר שנה 20 ואילך- 10 ימים.

 

המחיר ליום הבראה נכון ליוני 2010 הינו 395 ₪ במגזר הציבורי ו- 351 ₪ במגזר הפרטי.

 

עובד במשרה חלקית יקבל דמי הבראה בהתאם למשרתו.

 

היעדרות עובד לצורך חופשה ללא תשלום, מחלה, תאונה, או שמירת הריון אינה מחושבת כתקופה לצורך זכאות להבראה.